תבל

חדשות העולם, בעברית

מעבר לסף: בחירות 2026 ומאזן הכוחות המשתנה

שיעורי הצבעה חסרי תקדים מציבים אתגר מתמטי ופוליטי למערכת המפלגתית בישראל, בעוד הגושים מתקשים לפרוץ את הקיפאון של השנים האחרונות.


משכן הכנסת בירושלים, 2018
משכן הכנסת בירושלים, 2018 · צילום: Fallaner · CC BY-SA 4.0 · ויקישיתוף

יום הבחירות לכנסת ה־26 עומד בסימן שיעורי השתתפות חסרי תקדים, בבחירות הכלליות הראשונות הנערכות בישראל מאז מתקפת 7 באוקטובר 2023 (PBS NewsHour, 2026; TIME, 2026). נכון לשעה 14:00 נרשם אחוז הצבעה של 44.9%, ועד השעה 16:00 טיפס שיעור המצביעים ל־55.7%, עלייה של 8.2 נקודות האחוז לעומת השעה המקבילה בבחירות 2022 (רשת 13, 2026). יותר מארבעה מיליון אזרחים פקדו את הקלפיות בדרכם להכרעה פוליטית גורלית (בחדרי חרדים, 2026). העומסים הכבדים בקלפיות ומזג האוויר הובילו את מפלגות הליכוד, ש"ס ועוצמה יהודית לדרוש את הארכת שעות ההצבעה, מהלך שנתקל בהתנגדות מצד מפלגת "ישר!" (i24NEWS, 2026b; כאן 11, 2026a; Jerusalem Post — front page, 2026c). במקביל לנהירה אל הקלפיות, השקל התחזק ב־1.2% מול הדולר והגיע לשיא של שלושה שבועות (The Times of Israel, 2026). בתוך כך, בליכוד הביעו דאגה מאדישות בקרב מצביעי המפלגה ודיווחו על חשדות לאי־סדרים במגזר הערבי (Jerusalem Post — front page, 2026b; Jerusalem Post — front page, 2026a).

הדרך לבחירות הנוכחיות עוצבה במשבר קואליציוני ממושך סביב סוגיית הגיוס של בני הישיבות החרדים (Alhurra, 2026). בסתיו 2025, בעקבות פסיקת בג"ץ מיוני 2024 שביטלה את הפטור הגורף, איימו המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה בפירוק הממשלה ה־37 של בנימין נתניהו (majalla.com, n.d.-b; Unpacked, 2026). ביולי 2025 נסוגה יהדות התורה מהתחייבויות קואליציוניות מרכזיות (majalla.com, n.d.-a; cfr.org, n.d.-b). במקביל, מפקד הצבא לשעבר גדי איזנקוט הקים את מפלגת "ישר!" במטרה לאתגר את השלטון (crisisgroup.org, n.d.). לאחר אישור מוקדם של הצעת חוק לפיזור הכנסת במאי 2026, הגיעה הקואליציה להסכמות חקיקה ביוני, וב־17 ביולי 2026 אישרה הכנסת ה־25 את פיזורה בקריאה סופית (i24NEWS, 2026a; knesset.gov.il, n.d.-a). בכך השלימה הכנסת כהונה מלאה של ארבע שנים, לראשונה מאז שנת 1988, וקבעה את מועד ההצבעה לסוף אוקטובר (Unpacked, 2026).

בפרספקטיבה של חמש שנים, הבחירות הנוכחיות ממשיכות את הטלטלה הפוליטית שאפיינה את ישראל בין השנים 2019 ל־2022, שבמהלכן התקיימו חמש מערכות בחירות בתוך פחות מארבע שנים על רקע כתבי האישום נגד נתניהו (wikipedia.org, n.d.-b; wikipedia.org, n.d.-a). ממשלת החילופים שהוקמה ביוני 2021 בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד שברה את הקיפאון וצירפה לראשונה בהיסטוריה מפלגה ערבית עצמאית, רע"ם בראשות מנסור עבאס, אך שרדה שנה אחת בלבד (wikipedia.org, n.d.-b; wikipedia.org, n.d.-a). בבחירות נובמבר 2022 השיג גוש הימין והחרדים רוב מובהק של 64 מנדטים, בעיקר בשל התפצלות מחנה המרכז־שמאל ונפילתן של מרצ ובל"ד מתחת לאחוז החסימה שעמד על 3.25% (wikipedia.org, n.d.-b; idi.org.il, n.d.). ניצחון זה סלל את דרכו של נתניהו להקמת ממשלתו בסוף 2022, שקידמה רפורמה משפטית והתמודדה עם מחאות נרחבות ומלחמה (wikipedia.org, n.d.-b; knesset.gov.il, n.d.-b).

הזינוק הנוכחי בשיעורי ההצבעה מציף דינמיקה דמוגרפית ומספרית חדשה, שמאתגרת את דפוסי העבר. בכפרי הדרוזים ברמת הגולן כמעט שולש מספר בעלי זכות ההצבעה, והמנהיג הרוחני השייח' מוואפק טריף קרא להצבעה המונית כדי למנוע חרטה (מעריב — מבזקים, 2026d; כאן 11, 2026c). העלייה החדה בהשתתפות הכללית העלתה בהתאמה את רף הקולות המוחלט הנדרש למעבר אחוז החסימה של 3.25% (kan.org.il, n.d.). נתון זה מעמיד בסיכון משמעותי מפלגות קטנות הנעות על הסף, כמו מפלגות מילואימניקים או סיעות ימין צרות, שאיבוד קולותיהן עלול להטות את המאזן הגושי כולו (kan.org.il, n.d.). בעוד שביישובי עוטף עזה נרשמה התגייסות לקלפי בצל טראומת המלחמה, במעוזי ליכוד מובהקים התריעו מפני ירידה בהשתתפות (הארץ — חדשות, 2026; Jerusalem Post — front page, 2026a; C14, 2026e).

אף שהקלפיות נסגרות בשיא של השתתפות, תמונת השלטון נותרת לוטה בערפל פוליטי עמוק. סקרי הבחירות האחרונים הצביעו על שוויון מבני: גוש נתניהו עמד על 48 עד 50 מנדטים, לעומת 52 עד 54 מנדטים לגוש האופוזיציה הציוני (kan.org.il, n.d.; Anadolu, 2026). אף אחד מהגושים אינו מחזיק בנתיב מובטח לרוב של 61 חברי כנסת הדרוש להקמת ממשלה ללא תמיכת המפלגות הערביות, שחזו להן יחד 14 מנדטים, או עריקות בין־גושיות (kan.org.il, n.d.; Anadolu, 2026). יתרה מזאת, חלוקת המנדטים הסופית תלויה בשאלת מעברן של רשימות הסף וספירת המעטפות הכפולות, הליך שעשוי להימשך מספר ימים ולהותיר את המערכת בסכנה של משא ומתן ממושך או בחירות חוזרות (kan.org.il, n.d.; majalla.com, n.d.-a).

רשימת מקורות

הכתבה נכתבה אוטומטית מתוך כותרות השבוע וחיפוש ברשת על שלוש תקופות. כל עובדה מצוטטת בסגנון APA, והמקורות ברשימה שלמעלה.