כלי נשק צבאיים ומכרזים עירוניים: מפת הפשיעה המאורגנת

פשיטות המשטרה באוקטובר 2026 על מוקדי ארגון הפשיעה אבו לטיף באזור ראמה וזרזיר חשפו לא רק כלי נשק קלים וסמים בשווי מיליוני שקלים, אלא גם לבנות חבלה צה"ליות תקניות וטיל נ"ט מבצעי מדגם מטאדור (walla.co.il, n.d.-b; i24NEWS, 2026b; kan.org.il, n.d.). במקביל, רצף מקרי רצח וירי פלילי גבה קורבנות ברהט (maariv.co.il, n.d.), בשגב שלום (israelhayom.co.il, n.d.) ובאבו תור בירושלים (סרוגים, 2026), לצד מעקבים אחר יעדים כמו חגי זגורי בדרום (mako, 2026). מול לחץ זה הודיעו שר הביטחון ישראל כ"ץ, מפכ"ל המשטרה דני לוי והרמטכ"ל אייל זמיר כי חיילי צה"ל יחליפו פלוגות מג"ב ביהודה ושומרון, במטרה לשחרר שוטרים ייעודיים למאבק בפשיעה האזרחית (Israel National News, 2026). מהלך זה משקף את ההכרה המשטרתית בכך שהפשיעה המאורגנת ניזונה מזליגה שיטתית של אמצעי לחימה צבאיים ומערערת את הביטחון הציבורי (walla.co.il, n.d.-b; i24NEWS, 2026b).

בסוף שנת 2025 נרשמה השנה הקטלנית ביותר בתולדות החברה הערבית בישראל, עם 252 אזרחים ותושבים שנרצחו ב-218 אירועי אלימות ופשיעה, לעומת 230 נרצחים בשנת 2024 ו-109 בשנת 2022 (walla.co.il, n.d.-a; מרכז טאוב, n.d.-a; The Jerusalem Post | JPost.com, n.d.). לפי נתוני יוזמות אברהם ומרכז טאוב, יותר מ-72% מהקורבנות היו בני 18 עד 40, וכ-88% ממקרי הרצח בוצעו באמצעות נשק חם (walla.co.il, n.d.-a). הפערים העמיקו כאשר שיעור פענוח מקרי הרצח בחברה הערבית עמד על כ-10% עד 15% בלבד, לעומת כ-65% במגזר היהודי (meforum.org, n.d.). המשרד לביטחון לאומי בראשות איתמר בן-גביר והמפכ"ל ייחסו את המצב למחסור בכוח אדם ולמגבלות משפטיות, בעוד ועדת המעקב והנהגת החברה הערבית מחו נגד הזנחה שיטתית וחוסר אכיפה (zman.co.il, n.d.).

ההסלמה הנוכחית עומדת בניגוד לתקופת ממשלת בנט-לפיד, שאישרה באוקטובר 2021 את החלטת ממשלה 549 ואת מבצע "מסלול בטוח" בהובלת סגן השר יואב סגלוביץ' (www.gov.il, n.d.). המבצע שילב את המשטרה, רשות המסים והפרקליטות נגד כ-1,400 יעדים, והוביל לירידה במספר הנרצחים ל-109 עד 116 בשנת 2022 לצד תפיסת מאות כלי נשק (מרכז טאוב, n.d.-b; abrahaminitiatives.org, n.d.; abrahaminitiatives.org.il, n.d.-a). אולם עם הקמת הממשלה ה-37 ומינוי בן-גביר בסוף 2022, המבנה האינטגרטיבי של "מסלול בטוח" הופסק, והיחסים עם הרשויות הערביות התערערו (inss.org.il, n.d.-a). בשנת 2023 זינק מספר הנרצחים ל-244, והאלימות עברה מסכסוכים מקומיים להוצאות להורג ברחובות, פיצוצי מטענים ואיומים ממוסדים על נבחרי ציבור ומכרזים מוניציפליים (inss.org.il, n.d.-a; אתר קיימא, 2026; abrahaminitiatives.org, n.d.).

מעבר לסטטיסטיקת ההרוגים, חוקרי פשיעה מצביעים על ממד כלכלי ומבני שהעמיק את כוחם של ארגוני הפשיעה (אתר קיימא, 2026). מאז מבצע "פרשה 512" נגד ארגוני הפשיעה היהודיים בעשור הקודם, ארגונים ערביים כמו אבו לטיף, חרירי וג'רושי תפסו נתחים נרחבים בגביית דמי חסות וסחיטת מכרזים ממשלתיים (מרכז טאוב, n.d.-b; timesofisrael.com, n.d.-b). יחס הרציחות בין ערבים ליהודים זינק מכ-4 ל-1 לפני עשור לכ-14 ל-1 בשנים האחרונות (מרכז טאוב, 2025; מרכז טאוב, n.d.-b). החדירה של כלי נשק צבאיים מתקדמים, דוגמת טילי כתף ומטעני חבלה תקניים שנגנבו מבסיסי צה"ל, מעניקה לארגונים אלה כוח אש המשתווה לזה של מיליציות חמושות, ומנטרלת את יכולת ההרתעה של המשטרה המקומית (walla.co.il, n.d.-b; i24NEWS, 2026b).

מספר שאלות מפתח נותרות פתוחות במאבק בפשיעה המאורגנת. משרדי הממשלה מקדמים יוזמות כלכליות כמו תוכנית "מופת" לסיכול השתלטות ארגוני פשע על מכרזים עירוניים, אך טרם הוצגו נתונים מאומתים המעידים על בלימה ממשית של פעילות הסחיטה (zman.co.il, n.d.; meforum.org, n.d.). במקביל, שאלת שילובו של שירות הביטחון הכללי באכיפה הפלילית האזרחית נותרה במחלוקת משפטית ופוליטית עמוקה (inss.org.il, n.d.-a). מעבר לכך, היקף כלי הנשק הבלתי-חוקיים במדינה נותר לא ידוע, כשההערכות נעות בין עשרות אלפים למאות אלפי כלים, מה שמבטיח שגם תפיסות נקודתיות של טילים ומטענים אינן משנות לעת עתה את מאזן הכוחות בשטח (walla.co.il, n.d.-b).