האיזון החדש של אוטווה מול לחצי הכלכלה והשכנים

בסוף אוקטובר 2026 מוצאת את עצמה קנדה בצומת גאופוליטי וכלכלי מורכב, כשהיא מתמרנת בין מלחמת הסחר המחודשת שמנהל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לבין ניסיונות הידוק היחסים עם שותפות מעבר לים (KIRO 7 News Seattle, 2026; The Globe and Mail, 2026). ראש הממשלה מארק קרני אירח באוטווה את יורש העצר של אבו דאבי לחתימה על שותפות אסטרטגית והסכמי סחר, ובמקביל כינס את ראשי האיחוד האירופי במונטריאול כדי לבסס שיתופי פעולה בשרשראות אספקה וביטחון (KIRO 7 News Seattle, 2026; Globe and Mail, 2026; Prime Minister of Canada, n.d.). בזירה הכלכלית הפנימית, בנק קנדה העלה את הריבית ב-25 נקודות בסיס לרמה של 2.50%, העלאה ראשונה לאחר שלוש שנים, בעקבות עליית האינפלציה לקצב של 3.1% בספטמבר (www.marketscreener.com, 2026; Wealth Professional, n.d.). במקביל, המערכת הפדרלית רשמה הקלה פוליטית לאחר שמשאל עם באלברטה בנושא היפרדות נדחה ברוב מוחץ, עם כ-14% תמיכה בלבד בפירוק הפדרציה (theguardian.com, n.d.).

התמונה הנוכחית שונה בחדות מזו שנרשמה רק לפני כשנה, בסתיו 2025. באותה תקופה, הבנק המרכזי הוריד את שיעור הריבית ל-2.25% במטרה להמריץ את הפעילות, בניגוד גמור לריסון המוניטרי שנכפה כעת בשל לחצי המחירים (Wealth Professional, n.d.). בתחום ההגירה, ממשלת קרני החלה אז ליישם קיצוץ חד במכסות התושבות הקבועה, תוך הגבלת היעד ל-395,000 מהגרים ב-2025 ו-380,000 ב-2026, כתיקון לעומס על התשתיות והדיור (mccarthy.ca, n.d.; canada.ca, n.d.-b). אז גם נרשמו המגעים הראשוניים עם איחוד האמירויות לקידום השקעות עתק במסדרונות אנרגיה (Globe and Mail, 2026). בריאות הציבור רשמה נסיגה כאשר קנדה איבדה בסוף 2025 את מעמדה הרשמי כמדינה שביערה את החצבת, לאחר התפרצות ממושכת של יותר מ-2,300 מקרים שנבעה מפערי חיסון (News-Medical, 2026).

התהליכים הללו הם שיאו של שינוי הדרגתי שהחל לאחר הבחירות הפדרליות של ספטמבר 2021, שבהן זכו הליברלים בראשות ג'סטין טרודו בממשלת מיעוט צרה בלבד (wikipedia.org, n.d.-c; sfu.ca, n.d.). אותה ממשלה נשענה על הסכם תמיכה הדוק עם מפלגת ה-NDP, אך קריסת ההסכם בספטמבר 2024 יצרה חוסר יציבות שערער את השלטון (Policy Magazine, 2024; parliament.uk, n.d.). לאחר התפטרות טרודו בינואר 2025 ומשבר פוליטי חריף, קרני נבחר להנהגת המפלגה והושבע לראש הממשלה במרץ (wikipedia.org, n.d.-a; apnews.com, n.d.; sussexstrategy.com, n.d.). בבחירות הבזק באפריל 2025 הצליחו הליברלים לשמור על השלטון עם 169 מושבים מתוך 343, בעוד מנהיגי האופוזיציה פייר פואלייב וג'גמיט סינג איבדו את מקומם בפרלמנט (wikipedia.org, n.d.-b; sfu.ca, n.d.; parliament.uk, n.d.). כניסתו של קרני הביאה לביטול מהיר של מס הפחמן הצרכני שהיווה סמל לשנות טרודו (The Hub, 2026).

זווית שאינה זוכה לחשיפה יומיומית היא ההאטה הדמוגרפית הדרמטית שמתחילה לתת את אותותיה במשק. נתוני אמצע 2026 הראו כי קצב גידול האוכלוסייה השנתי צנח ל-0.5% בלבד, שהם כ-189,425 נפשות – הנתון הנמוך ביותר מאז שנת 1945. ההאטה הזו, לצד העלאת הריבית, מכבידה על ענף הבנייה והנדל"ן (Bloomberg.com, 2026). בו בזמן, היחסים של ממשלת קרני עם תנועות העבודה הידרדרו לעימות גלוי: ראשי האיגודים הגדולים יצאו השבוע למאבק ציבורי מתואם נגד חקיקה פדרלית המגבילה את זכות השביתה (Nova Scotia Federation of Labour, n.d.). גם בזירת האנרגיה והאקלים מתחדדים הניגודים, כאשר קנדה מקדמת יצוא גז טבעי לחברות גרמניות, אך בו זמנית ניצבת בפני איומי מיסוי פחמן מצד האיחוד האירופי (constructconnect.com, 2026; CBC, 2026b).

חוסר הוודאות המרכזי ממשיך לרחף סביב גבולותיה של המדינה וכלכלתה. שיחות הסחר עם וושינגטון מתקדמות בקצב מוגבל מאוד, וקרני הבהיר כי המדינה אינה מוכנה לחתום על הסכם מתוקן בטרם יתבררו תוצאות בחירות האמצע בארצות הברית (Winnipeg Free Press, 2026c). מול אירופה נסוגו בבריסל מהרעיון של מעמד חבר נלווה לקנדה, והעבירו את המגעים למסגרות צרות יותר (theguardian.com, n.d.). במישור הפנימי, אף שהממשלה הכריזה על כוונתה לבטל או להחליף את חוק הילידים ההיסטורי משנת 1876 בשיתוף הנהגות ילידיות, לוח הזמנים לחקיקה כזו טרם נקבע. בעוד העלאת הריבית מכבידה על שוק הדיור המקומי, יכולתה של קנדה לבצר את עמדתה בין לחצי וושינגטון לדרישות אירופה נותרת במבחן (KIRO 7 News Seattle, 2026; Bloomberg.com, 2026).