משטרה בטלטלה: בין מבצעים רחבים למאבקים פוליטיים

בימים האחרונים ניצבת משטרת ישראל בחזית מאבק מורכב מול הפשיעה המאורגנת, כאשר ביום שני האחרון הובילו כ-500 שוטרים מבצע מעצרים ארצי רחב היקף נגד רשתות פרוטקשן (מקור ראשון, 2026; Jerusalem Post — front page, 2026b; ynet — חדשות, 2026). במבצע זה, שהגיע לאחר עשרה חודשי חקירה סמויה, נעצרו עשרות חשודים המואשמים בסחיטת קבלנים תחת מסווה של שירותי שמירה (Israel.com, 2026; timesofisrael.com, n.d.-a). במקביל, הארגון מתמודד עם איומים חיצוניים חדשים, בהם הפצת עלונים מאיימים על ידי קבוצת האקרים המקושרת לאיראן בצפון תל אביב, אירוע שנחקר כעת בתיאום עם שירות הביטחון הכללי (רשת 13, 2026b; timesofisrael.com, n.d.-b).

המתח בין המשטרה לדרג המדיני, שהגיע לשיאו בשנה החולפת, ניכר כעת יותר מתמיד במחלוקת על סמכויות המינויים. המפכ"ל דני לוי פנה לאחרונה ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה לקדם מינויים בכירים ללא חתימתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, לאחר שזה עיכב אותם במשך שבועות ארוכים (Jerusalem Post — front page, 2026d). מנגד, השר בן גביר תקף את התנהלות אגף החקירות ואת המפכ"ל, וטען כי המשטרה פועלת תחת השפעה חיצונית (Jerusalem Post — front page, 2026a). היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה בלמה את ניסיון המפכ"ל לעקוף את סמכות השר, מה שמעמיק את הקיטוב בצמרת הארגון (JDN, 2026).

שורשי המאבק הנוכחי נעוצים בשינויים מבניים עמוקים שחלו בחמש השנים האחרונות, בראשם תיקון 37 לפקודת המשטרה שאושר בסוף 2022 (JNS, 2026a). תיקון זה העניק לשר לביטחון לאומי סמכויות נרחבות להתוויית מדיניות ועקרונות פעולה, מה ששינה את מאזן הכוחות המסורתי בין הדרג המקצועי לדרג הנבחר (JNS, 2026a). בעבר, ב-2021, ניסה המפכ"ל דאז יעקב שבתאי לקדם את "תוכנית 555" כדי להתמודד עם משבר כוח אדם ומחסור תקציבי חריף, אך רוב התוכנית לא יצאה אל הפועל, והמשטרה נותרה מתמודדת עם אתגרי איוש מתמשכים (JNS, 2026a).

זווית שאינה זוכה לתשומת לב מספקת היא הדיסוננס שבין הצורך המבצעי הגובר לבין הירידה בשיעורי האמון הציבורי. לקראת הבחירות לכנסת ה-26, נאלצה המשטרה לתגבר את כוחותיה ל-22,000 שוטרים – תוספת של כ-5,000 איש לעומת מערכות בחירות קודמות (Anadolu, 2026; idi.org.il, n.d.). אף על פי כן, הנתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה מראים כי רק 39% מהציבור היהודי ו-25% מהציבור הערבי מביעים אמון בארגון (JNS, 2026a). נתון זה מעיד על פער בין יכולת ההרתעה בשטח, המתבטאת בפשיטות ענק, לבין חוסר יכולת לבנות לגיטימציה בקרב קהלים רחבים (JNS, 2026a; Israel.com, 2026).

האתגר המרכזי שנותר פתוח הוא שאלת האפקטיביות ארוכת הטווח של הפשיטות נגד ארגוני הפשיעה. בעוד המשטרה מדווחת על עשרות עצורים במבצע האחרון, חקירות משמעותיות אחרות, כגון פרשת "סלייס", נותרו תקועות ללא תוצאות נראות לעין, דבר המותיר אלפי אזרחים ללא מענה (גלובס, 2026; kan.org.il, n.d.). השאלה האם המשטרה תוכל להמשיך ולתפקד כגוף מקצועי ועצמאי תחת הלחץ הפוליטי המתגבר, תוך שהיא משמרת את יכולתה לטפל הן באיומי פנים והן באיומים ביטחוניים לאומיים, תעמוד למבחן בחודשים הקרובים (JNS, 2026a).