הדיפלומטיה האזורית בין קריסת מסגרות לנתיבים עוקפים

המגעים הדיפלומטיים בסוף אוקטובר 2026 מתמקדים בניסיונות בלימה ובקווים ישירים שאינם עוברים דרך מנגנונים בינלאומיים מסורתיים. סגן נשיא ארצות הברית ואנס פנה לבכיר ביטחוני איראני בהצעה לחדש את שיחות המשא ומתן, תוך הדגשה כי כל הידברות מחייבת דיון מעמיק בסוגיית הגרעין (Jerusalem Post — front page, 2026d; N12 — עולם, 2026; מעריב — מבזקים, 2026). אף שטהראן הגדירה את תנאי המתווה המוצע כבלתי קבילים (Israel National News, 2026), שר החוץ שלה הצהיר כי ערוצי הדיפלומטיה נותרים פתוחים (Pajhwok Afghan News, 2026), בשעה שמתווכים קטארים הציגו מתווה נוסף (Jerusalem Post — front page, 2026c). במקביל, רוסיה קושרת את עתיד שיחות אוקראינה בהתפתחויות במזרח התיכון (Jerusalem Post — international, 2026), בעוד שר החוץ סרגיי לברוב נערך לדרוש את הסרת הסנקציות במסגרת ביקור בוושינגטון (Digi24, 2026). בזירה אחרת, נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי מיהר לברך את בנימין נתניהו עם תום ספירת הקולות בישראל (סרוגים, 2026; ynet — חדשות, 2026).

תמונת המצב הנוכחית מתחדדת בהשוואה לסתיו 2025, אז צוינו חמש שנים לחתימת הסכמי אברהם בצל קיפאון בהרחבתם (parliament.uk, n.d.-a). אף שהיחסים הכלכליים והביטחוניים עם איחוד האמירויות נשמרו, הלחימה ברצועת עזה וביהודה ושומרון מנעה את הצטרפותן של מדינות נוספות (Mitvim, n.d.; parliament.uk, n.d.-a). באותה עת פקעו סעיפי השקיעה בהחלטה 2231 של מועצת הביטחון של האו"ם לגבי תוכנית הגרעין האיראנית (walla.co.il, n.d.), בעוד מתווכים מארצות הברית, קטאר ומצרים ניסו לקדם מתווי הפסקת אש והסדרים שלטוניים ברצועה (Global Conflict Tracker, n.d.). במשרד החוץ הישראלי קידם השר גדעון סער שינוי מבני והקמת מערך דיפלומטיה ציבורית בתקציב של כ-545 מיליון שקלים (www.gov.il, n.d.; ynet, 2025), לצד חידוש נוכחות פיזית כמו פתיחת השגרירות בזמביה לאחר 52 שנות נתק (shakuf.co.il, n.d.).

במבט לחמש השנים האחרונות, הדיפלומטיה האזורית נטשה את הנוסחה ההיסטורית שהתנתה נורמליזציה בהקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967, כפי שנוסחה ביוזמת השלום הערבית (mei.edu, n.d.; wikipedia.org, n.d.). הסכמי אברהם שנחתמו בספטמבר 2020 בבית הלבן מול איחוד האמירויות ובחריין, ובהמשך מול מרוקו וסודאן, יצרו נתיב ישיר של הסדרים אזוריים (mei.edu, n.d.; wikipedia.org, n.d.; Carnegie Endowment for International Peace, 2025). בתוך שנתיים התמסד הציר במפגש שרי החוץ בפסגת הנגב ב-2022 ובהסכם סחר חופשי שהוריד מכסים מ-96% מהמוצרים בין ישראל לאמירויות (inss.org.il, n.d.; parliament.uk, n.d.-b). אולם פרוץ המלחמה באוקטובר 2023 הקפיא את מהלכי הנורמליזציה מול סעודיה והשבית את פורום הנגב (inss.org.il, n.d.; fes.de, n.d.), אף שהשגרירויות עצמן נותרו פתוחות (inss.org.il, n.d.; heritage.org, n.d.).

הזווית שאינה מקבלת ביטוי במבזקים היומיים היא המעבר מדיפלומטיה מוסדית ורב-לאומית לרשת של בריתות דו-צדדיות ממוקדות. בעקבות המתיחות עם בירות מערב אירופה בנושאי מדיניות הומניטרית והתיישבות (Mitvim, n.d.), ישראל הידקה מגעים עם הנהגות במרכז אירופה ובאמריקה הלטינית (Institute of New Europe, 2026). מגעים אלו עם מנהיגים כמו ויקטור אורבן, קיריאקוס מיצוטאקיס וחאבייר מיליי יצרו רשת תמיכה שאפשרה גם שחזור יחסים דיפלומטיים עם מדינות כבוליביה וקולומביה לאחר נתק ממושך (Institute of New Europe, 2026). במקום הצהרות רחבות על מזרח תיכון חדש, הדיפלומטיה הנוכחית מתבססת על תיאום ביטחוני נקודתי, עסקאות סחר דו-צדדיות וחיבור אידאולוגי ישיר העוקף מוסדות קונצנזוס בינלאומיים (Globe and Mail, 2026; Mitvim, n.d.; Institute of New Europe, 2026).

למרות פעילות זו, שאלות יסוד נותרו ללא מענה מדיני ברור. המגעים מול טהראן מתנהלים בצל אי-ודאות לגבי נכונותה לקבל פיקוח אפקטיבי על תוכנית הגרעין לאחר פקיעת החלטות האו"ם הקודמות (walla.co.il, n.d.). פריצת דרך לנורמליזציה עם סעודיה עדיין תלויה, על פי עמדת ריאד, בהצגת נתיב בלתי הפיך להקמת מדינה פלסטינית (parliament.uk, n.d.-a; inss.org.il, n.d.; fes.de, n.d.). כמו כן, יישום הסדרי קבע בגבול הצפון בהתאם להחלטה 1701 ופירוז המרחב שמדרום לנהר הליטאני נותר שברירי ובלתי מוכרע, בעוד המעצמות בוחנות מחדש את יכולתן לאכוף הסכמים רב-צדדיים בעולם מקוטב.