תבל

חדשות העולם, בעברית

הצבא שמתכנן מסביב לשעון: מתפיסת הטכנולוגיה לשחיקת השטח

הכוננות המוגברת לקראת הבחירות והמבצע המתמשך בחברון ממחישים כיצד עבר צה"ל ממודל של צבא קטן וטכנולוגי לפריסה מסיבית ומתוחה לאורך כל הגזרות.


מבצע מחנות קיץ של צה"ל בשומרון, 2024
מבצע מחנות קיץ של צה"ל בשומרון, 2024 · צילום: IDF Spokesperson's Unit · CC BY-SA 3.0 · ויקישיתוף

ערב הבחירות באוקטובר 2026 הכריז הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר על כוננות שיא ועוצר יציאות כולל בצבא, לצד פריסת עשרות אלפי חיילים בגבולות עזה, לבנון ויהודה ושומרון (ynetglobal, 2026; walla.co.il, n.d.; Anadolu, 2026). ההיערכות הנרחבת נועדה לסכל שיבוש ביטחוני יזום סביב יום ההצבעה, ובמסגרתה הוטל סגר יבשתי מלא ונאסרה כניסת פועלים פלסטינים (ynetglobal, 2026; ynet, 2026; The Hindu, 2026). הדריכות המבצעית התחדדה בעקבות פיגוע ירי בצומת יהודה ליד חברון שבו נהרגו שני לוחמים, סמל-ראשון רון יונתן רויטמן וסמל יובל שי סבילם (PBS News, 2026). בתגובה פתחו כוחות הביטחון במבצע ממושך בעיר שכלל הריסות בתים (Jerusalem Post — front page, 2026b; The Jerusalem Post | JPost.com, n.d.). במקביל למתיחות הקרקעית, עשרות מטוסי קרב ביצעו גיחה למרחק של כ-800 מייל סמוך לגבול איראן כמפגן הרתעה לקראת יום הבחירות (Anadolu, 2026).

התמונה הנוכחית שונה בתכלית מזו ששררה שנתיים קודם לכן, בסתיו 2024, אז העתיק צה"ל את כובד משקלו מרצועת עזה אל החזית הצפונית ומול איראן (wikipedia.org, n.d.-b; Wars of Israel, n.d.). בספטמבר אותה שנה נפתחה מבצע חיצי הצפון וחוסל מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה, ובהמשך תמרנו אוגדות 98 ו-36 בדרום לבנון נגד תשתיות כוח רדואן (Wars of Israel, n.d.; timesofisrael.com, n.d.-b; www.idf.il, n.d.; strategiecs.com, n.d.). בעזה חוסל מנהיג חמאס יחיא סינוואר ברפיח באוקטובר 2024, והפעילות ברצועה עברה מתמרון אוגדתי לפשיטות ממוקדות (FDD's Long War Journal, 2024; wikipedia.org, n.d.-a). מול טהראן ביצע חיל האוויר את מבצע ימי תשובה ותקף מערכות הגנה ומפעלי טילים, ואילו בצפון נכנס בנובמבר לתוקף הסכם הפסקת אש שחייב את נסיגת חזבאללה מעבר לנהר הליטני (Wars of Israel, n.d.).

במבט לחמש השנים האחרונות, הצבא נאלץ לזנוח את תפיסת ההפעלה הקודמת שלו (Wars of Israel, n.d.). תוכנית תנופה שהוביל הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי מ-2020 נשענה על צבא קטן וקטלני, רשתות דיגיטליות, חימוש מדויק ומכשולים חכמים לאורך הגבולות (Wars of Israel, n.d.). מתקפת הפתע של שבעה באוקטובר 2023 ריסקה את ההנחה שטכנולוגיה יכולה להחליף כוחות יבשה גדולים, והובילה לגיוס של כ-360 אלף אנשי מילואים (Wars of Israel, n.d.). בעקבות הלחימה הרב-זירתית שינה צה"ל כיוון: חטיבות השריון הורחבו מחדש, הוחזרו מאגרים של תחמושת כבדה, והשירות הסדיר לגברים הוארך בחזרה ל-36 חודשים לצד הגדלת נטל ימי המילואים (Wars of Israel, n.d.).

מאחורי הפריסות המבצעיות עומד משבר כוח אדם מתמשך שהשיח הפוליטי נוטה לפשט (Jerusalem Post — front page, 2026c; Jerusalem Post — front page, 2026g). במשרד הביטחון ובצה"ל מדווחים מומחים על התמודדות מורכבת עם זינוק במספר אנשי המילואים הפונים לטיפול נפשי לאחר סבבי לחימה ארוכים (Jerusalem Post — front page, 2026c). בנוסף, הצורך לשחרר כוחות מג"ב למשימות שיטור וחקירת אלימות ישראלית קיצונית במסגרת מבצע עלה של זית בבנימין חייב הצבת כוחות הכשרה של צה"ל במחסומים רגילים (בחדרי חרדים, 2026a). במקביל, הקרב הציבורי סביב חובת הגיוס של בני הישיבות החרדיות החריף, כשמנהיגים פוליטיים חרדים דוחים את הצווים בעוד מפלגות אחרות דורשות לאכוף אותם כדי למלא את השורות החסרות (רשת 13, 2026b; Jerusalem Post — front page, 2026a; Jerusalem Post — front page, 2026g).

נותרו שאלות פתוחות רבות בנוגע ליכולתו של צה"ל לשמר רמת מוכנות מקסימלית לאורך זמן (ynetglobal, 2026; Anadolu, 2026). היקף הפגיעה ארוכת הטווח במערכי ייצור הטילים וההגנה האווירית באיראן מוסיף להיות לא מאומת במלואו, חרף ההפצצות הקודמות ומפגני הכוח האוויריים (Anadolu, 2026). בזירה המקומית, תוצאות המבצע בחברון הותירו פער בין נתוני מערכת הביטחון על כ-2,000 תושבים שנעקרו לבין דיווחי הרשות הפלסטינית על היקף הפינוי (timesofisrael.com, n.d.-a). שאלת ההשתלבות המעשית של מגזרים חדשים בשירות, כמו גם מידת האפקטיביות של סגרים ועוצר יציאות במניעת הסלמה רחבה, ממשיכות לעמוד למבחן מעשי בשטח (Jerusalem Post — front page, 2026g; walla.co.il, n.d.; ynet, 2026).

רשימת מקורות

הכתבה נכתבה אוטומטית מתוך כותרות השבוע וחיפוש ברשת על שלוש תקופות. כל עובדה מצוטטת בסגנון APA, והמקורות ברשימה שלמעלה.