הקיפאון שאחרי הקלפיות

מערכת הבחירות לכנסת ה-26 שהתקיימה ב-27 באוקטובר 2026 הותירה את ישראל בתוך שבועות של אי-ודאות פוליטית (cnn.com, 2026; prif.org, n.d.). התוצאות הרשמיות, שפורסמו בתחילת נובמבר, הראו כי גוש הימין בראשות בנימין נתניהו נחלש ל-53 מנדטים, בעוד הגוש המרכזני בהובלת גדי איזנקוט השיג 48 מנדטים (FDD's Long War Journal, 2026; the Guardian, 2026). אף צד לא הצליח להגיע לרוב הנדרש של 61 חברי כנסת, מה שהוביל את הנשיא יצחק הרצוג להתחיל סבב התייעצויות עם ראשי המפלגות כדי להחליט למי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה (PBS News, 2026a; arabnews.jp, 2026).

המצב הנוכחי שונה משמעותית מהדינמיקה שהייתה קיימת לפני שנה, אז התמקדה המערכת הפוליטית בשאלות של ניהול המלחמה והאחריות למחדלי 7 באוקטובר (Legal 500, 2026). בחודשים שקדמו לבחירות, הסוגיות של גיוס חרדים והשפעת המלחמה על הכלכלה היו במוקד הוויכוח הציבורי, מה שהוביל לבסוף לפירוק הממשלה וקביעת הבחירות ליולי 2026 (crisisgroup.org, n.d.; wikipedia.org, n.d.). בעוד שלפני שנה נתניהו נשען על קואליציה של 68 מנדטים, כיום הוא ניצב בפני קושי ממשי להשיג תמיכה רחבה מספיק בבית המחוקקים (the Guardian, 2026; arabnews.jp, 2026).

שורשי הקיפאון הנוכחי נטועים בתקופה ארוכה של טלטלות פוליטיות מאז 2019, שכללה חמש מערכות בחירות בתוך פחות מארבע שנים (crisisgroup.org, n.d.). לאחר תקופת יציבות יחסית החל מסוף 2022, המערכת ספגה זעזועים עמוקים עקב המחלוקת על הרפורמה המשפטית והתפרצות מלחמת חרבות ברזל ב-2023 (everycrsreport.com, n.d.; Al Jazeera, n.d.). רצף האירועים הזה הוביל למצב בו המערכת הפוליטית מפוצלת מאי פעם, כאשר כל ניסיון להרכיב ממשלה נתקל בווטו הדדי בין גושים ובחוסר הסכמה על קווי יסוד בסיסיים (the Guardian, 2026; crisisgroup.org, n.d.).

זווית שחדשות היומיום נוטות להחמיץ היא הגידול הדרמטי בכוחן של המפלגות הערביות, שזכו יחד ב-19 מנדטים והפכו ללשון מאזניים מורכבת (FDD's Long War Journal, 2026; the Guardian, 2026). למרות שהגוש של איזנקוט קיבל המלצות מ-67 חברי כנסת, נתון שעל פניו מעניק לו יתרון, השותפות הפוטנציאלית בין מפלגות מרכז למפלגות הערביות נותרה מוקד לחיכוך פוליטי חריף (the Guardian, 2026). העובדה שהרשימה המשותפת ורע"ם המליצו על איזנקוט רק כדי לחסום את נתניהו מבלי להתחייב להצטרפות לממשלה, מציבה מכשול מובנה בפני כל ניסיון הקמה של ממשלה יציבה (the Guardian, 2026).

מה שנותר פתוח כעת הוא החלטת הנשיא, שצפויה להתפרסם ב-8 בנובמבר 2026 (the Guardian, 2026). גם לאחר מתן המנדט הראשון, קיים ספק אם המועמד הנבחר יצליח לגשר על הפערים האידיאולוגיים העמוקים בין השותפות הפוטנציאליות לקואליציה (the Guardian, 2026). הנשיא הרצוג הזהיר לאחרונה כי העוינות הפוליטית בישראל משפיעה על יהדות התפוצות וקרא לאחדות, אך בשטח נראה כי המשא ומתן הקואליציוני צפוי להיות ממושך ורווי מתחים, כאשר לא נשללת אפשרות של הגעה למבוי סתום נוסף (Jerusalem Post — front page, 2026b; cnn.com, 2026; the Guardian, 2026).