השבר שלא התאחה: הבחירות בישראל במבט של חמש שנים

ישראל נכנסת לישורת האחרונה לקראת הבחירות הכלליות שנקבעו ל-27 באוקטובר 2026 (apnews.com, n.d.; CBS News, n.d.). ראש הממשלה בנימין נתניהו ומפלגת הליכוד מתמודדים מול אופוזיציה מפוצלת, שבה גדי איזנקוט מוביל את אחד מגושי המרכז המרכזיים לאחר פרישתו של בני גנץ (Israel National News, 2026b; סרוגים, 2026b; CBS News, n.d.). המערכת הפוליטית דרוכה לא רק סביב יחסי הכוחות הפנימיים, אלא גם סביב מפגשים ביטחוניים בעלי משקל, בהם שיחותיו הבלתי מוכרזות של שר ההגנה האמריקאי פיט הגסת' עם נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ (ערוץ 7 — מבזקים, 2026c; i24NEWS, 2026a; Axios, 2026). במקביל, מתחים פנימיים בגוש הימין מעמיקים, כאשר השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מזהיר מפני ניסיונות לדחוק את מפלגתו מחוץ לקואליציה עתידית (Israel National News, 2026a; jpost.com, n.d.), בעוד סגן נשיא ארצות הברית ואנס נמנע מלהביע תמיכה פומבית בנתניהו לקראת ההצבעה (i24NEWS, 2026b; וואלה — חדשות בעולם, 2026a).

תמונת המצב הנוכחית שונה בתכלית מזו ששררה לפני כשנתיים, בסוף 2024, אז נדמה היה כי הקואליציה מבססת את שרידותה (timesofisrael.com, n.d.-b). בספטמבר 2024 הצטרף גדעון סער עם סיעת הימין הממלכתי לממשלה והרחיב אותה ל-68 חברי כנסת, מהלך שהפחית זמנית את התלות באגפים הקיצוניים (timesofisrael.com, n.d.-b; Jewish Virtual Library, n.d.). שבועות ספורים לאחר מכן, בתחילת נובמבר 2024, פיטר נתניהו את שר הביטחון יואב גלנט על רקע מחלוקות סביב ניהול המלחמה, המשא ומתן לשחרור חטופים וחוק הגיוס לחרדים (The Soufan Center, 2024; the Guardian, 2024). הפיטורים, שהובילו למינוי כ"ץ לביטחון וסער לחוץ, הציתו גל מחאות נרחב ברחבי הארץ (The Soufan Center, 2024; the Guardian, 2024). באותה עת, פסיקת בג"ץ מיוני 2024 שחייבה גיוס תלמידי ישיבות הציבה את הממשלה במסלול התנגשות מתמיד עם המפלגות החרדיות סביב תקציבי הישיבות (idi.org.il, n.d.).

שורשי המשבר הנוכחי נעוצים במבוי הסתום שהחל עוד בין השנים 2019 ל-2021, כאשר ישראל עברה ארבע מערכות בחירות סביב שאלת כהונתו של נתניהו תחת כתבי אישום. ביוני 2021 הוקמה "ממשלת השינוי" בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד, שכללה לראשונה סיעה ערבית עצמאית בדמות רע"מ, אך זו קרסה כעבור שנה אחת בלבד (JNS, 2026b). בנובמבר 2022 שב גוש נתניהו לשלטון עם רוב של 64 מנדטים והקים ממשלה שנשענה על הציונות הדתית ועוצמה יהודית, בהובלת בצלאל סמוטריץ' ובן גביר. תוכניות החקיקה המשפטית של השר יריב לוין ב-2023 עוררו מחאת המונים חסרת תקדים (סרוגים, 2026c), אשר נקטעה עם מתקפת השבעה באוקטובר וכניסת סיעתו של גנץ לממשלת חירום שנמשכה עד לפרישתו ביוני 2024.

הזווית שהשיח היומיומי נוטה להחמיץ היא עד כמה המלחמה והאירועים הביטחוניים החריפים לא שינו את דפוסי היסוד של הקיטוב הפוליטי (מקור ראשון, 2026a). במקום התלכדות סביב מכנה משותף רחב, מערכת הבחירות הנוכחית מתאפיינת בשיח חריף במיוחד, כאשר מכון אופק תיעד לא פחות מ-227 מקרים של הסתה והתבטאויות קיצוניות מצד אנשי ציבור לאורך תקופת הקמפיין (The Independent, 2026). אף שהאופוזיציה ניסתה לאחד שורות, כגון מיזוג העבודה ומרצ למפלגת "הדמוקרטים" בראשות יאיר גולן, המאזן הגושי ממשיך להתבסס על אותם פילוגים פרסונליים ואידיאולוגיים שהגדירו את המערכת בחמש השנים האחרונות (jpost.com, n.d.; Global Conflict Tracker, n.d.). גם ההסתמכות המסורתית על גיבוי אמריקאי מלא מתבררת כמורכבת יותר, כפי שהמחישה עמדתו המרוחקת של סגן הנשיא ואנס (וואלה — חדשות בעולם, 2026a; Jerusalem Post — front page, 2026c).

השאלה הפתוחה שמרחפת מעל מערכת הבחירות אינה מתמצה בזהות המנצח בקלפיות, אלא ביכולת להקים שלטון מתפקד ביום שאחרי (The Media Line, 2026). הסקרים מצביעים על קרב צמוד מאוד בין הגושים, המותיר ספק עמוק לגבי היכולת להרכיב קואליציה יציבה ללא הישענות על שותפים לעומתיים (jpost.com, n.d.; theguardian.com, n.d.). מעבר לחלוקת התיקים, הכנסת הבאה תידרש להכריע מיידית בסוגיית חוק הגיוס לתלמידי הישיבות מול דרישות צה"ל והחלטות בית המשפט העליון (idi.org.il, n.d.). במקביל נותרים בלתי פתורים המועד והסמכויות של ועדת חקירה ממלכתית לאירועי שבעה באוקטובר, כמו גם המדיניות האסטרטגית מול עזה ואיראן, הכוללת את חסימת הכנסת הסחורות לרצועה (CBS News, n.d.; Global Conflict Tracker, n.d.).