השסע שאינו מתאחה: החברה הישראלית לקראת הבחירות

באמצע אוקטובר 2026 ניצבת החברה הישראלית בפני קיטוב חריף לקראת הבחירות לכנסת ה-26 (timesofisrael.com, n.d.-a). על פי מדד החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי, כ-80% מהאזרחים מגדירים את ההצבעה הקרובה כקריטית ביותר בתולדות המדינה (המכון למדיניות העם היהודי - אתר המכון למדיניות העם היהודי, 2026; Israel National News, 2026). נתוני המכון מצביעים על תזוזה ברורה ימינה, כאשר 65% מהציבור היהודי מזדהים כיום עם הימין (Israel National News, 2026). בו בזמן, סוגיית השוויון בנטל מתפרצת שוב ברחובות: מפגינים חרדים חסמו את כביש 4 ואת מחלף גן יבנה במחאה נגד מעצר עריקים וגיוס (ynet — חדשות, 2026a; כאן 11, 2026; JDN, 2026a), עימותים נרשמו מול כוחות המשטרה (youtube.com, n.d.-b; youtube.com, n.d.-a), ומפכ"ל המשטרה הבהיר כי חסימות צירים ייתקלו ביד קשה (C14, 2026a). לצד זאת, במלאת שלוש שנים לשבעה באוקטובר 2023, הפגינו אזרחים מול הכנסת ומעונות שרים בתביעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית (The Jerusalem Post | JPost.com, n.d.-a), ו"מועצת אוקטובר" הכריזה על הפגנת ענק בכיכר החטופים סמוך למועד הבחירות (The Jerusalem Post | JPost.com, n.d.-b).

מתיחות זו מהווה המשך ישיר למשברים שהעמיקו לאורך שנת 2025. פסיקת בג"ץ מיוני 2024, שביטלה את הפטור הגורף מגיוס לבני ישיבות והקפיאה תקציבים תואמים, הפכה את שאלת השוויון בנטל למוקד המאבק החברתי (Israel & Jewish News - JNS, 2026; J Street, n.d.). שר הביטחון יואב גלנט החל אז במשלוח אלפי צווי גיוס בטרם פוטר על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו בנובמבר 2024 (wikipedia.org, n.d.; forward.com, n.d.). עד סוף 2025 הגיע העימות לשיא כאשר כ-200 אלף מפגינים חרדים התכנסו בירושלים במחאה נגד חוקי הגיוס (Unpacked, 2025; rsis.edu.sg, n.d.), בעוד בקרב חיילי מילואים שנשאו בסבבי שירות ממושכים גברה תחושת השחיקה והתרעומת (Unpacked, 2025; משב, 2025). במקביל, הפגנות משפחות החטופים שהחלו ב-2024 עברו בהדרגה מתביעה לעסקאות שחרור לדרישה גוברת להקמת ועדת חקירה ממלכתית ולהקדמת הבחירות (wikipedia.org, n.d.). סקרים מדצמבר 2025 הצביעו על כך שרוב הציבור ראה בקיטוב הפנימי איום חמור על היציבות, בעוד האמון במערכת הפוליטית צנח מתחת ל-30% (משב, 2025).

השסעים הנוכחיים נשענים על תהליכים עמוקים שהתפתחו בחמש השנים האחרונות. במאי 2021 פרצו עימותים חריפים בערים המעורבות כדוגמת לוד ועכו, שחשפו את השבריריות ביחסי יהודים וערבים. חודש לאחר מכן הוקמה ממשלת בנט-לפיד, שבה שולבה לראשונה מפלגה ערבית עצמאית, רע"ם בראשות מנסור עבאס. ואולם בסוף 2022 הוקמה הממשלה ה-37 בראשות נתניהו, ובינואר 2023 הוצגה הרפורמה המשפטית שחוללה את גל המחאה האזרחית הגדול בתולדות ישראל, כולל השהיית התנדבות של אלפי אנשי מילואים. מתקפת שבעה באוקטובר 2023, שבה נרצחו כ-1,200 בני אדם ונחטפו 251, בלמה זמנית את המחלוקת על מערכת המשפט והביאה לפינוי של יותר מ-200 אלף תושבים בדרום ובצפון. אולם פסיקת בג"ץ מיוני 2024 סביב חובת הגיוס הציתה מחדש את שאלת היסוד של חובות האזרחות.

המתחים החברתיים חושפים ניגודים פנימיים שהדיווחים השוטפים נוטים להחמיץ. אף ש-65% מהציבור היהודי מגדירים עצמם כיום כאנשי ימין (Israel National News, 2026) וסוגיית הביטחון נתפסת כגורם המכריע ביותר בבחירות (המכון למדיניות העם היהודי - אתר המכון למדיניות העם היהודי, 2026), כשני שלישים מהציבור היהודי מתנגדים לפטור גורף מגיוס לתלמידי ישיבות (המכון למדיניות העם היהודי - אתר המכון למדיניות העם היהודי, 2026). במקביל למתיחות הביטחונית והאידיאולוגית, הלחץ הכלכלי מחריף: סקרים מעלים כי כמעט כל סטודנט ישראלי שלישי שוקל לעזוב את הארץ לנוכח הזינוק ביוקר המחיה (Jerusalem Post — front page, 2026d). בזירה הפוליטית הערבית, למרות הניסיון של מנהיג רע"ם מנסור עבאס להתמקד בסוגיות אזרחיות, מפלגות המרכז והימין פוסלות שותפות קואליציונית עם סיעות ערביות, בשעה שהימין הקיצוני בראשות איתמר בן גביר מתחזק בסקרים (the Guardian, 2026). כך נוצר פער מתרחב בין ההגמוניה הימנית בקלפי לבין חוסר היכולת לגבש הסכמה רחבה בנושאי נטל ושילוב אזרחי.

לקראת ההצבעה בקלפיות, שאלות המפתח שמעסיקות את החברה הישראלית נותרו ללא מענה חד-משמעי. חרף נטיית הבוחרים ימינה בסקרים, עדיין לא ברור אם נתניהו או מועמדי האופוזיציה יצליחו להשיג רוב של 61 חברי כנסת שיאפשר הקמת ממשלה יציבה (timesofisrael.com, n.d.-a). כמו כן, יישום חוקי הרפורמה המשפטית שעברו בראשית 2025 נותר בלתי ודאי תחת הרכב הכנסת הבאה. בזירת הגיוס, שיעורי ההיענות בקרב צעירים חרדים נותרו נמוכים, ומספר המתגייסים בפועל במסגרת המעודכנת אינו ידוע בוודאות (timesofisrael.com, n.d.-b). בעוד מפגינים מתכנסים בכיכר החטופים כדי להפעיל לחץ ציבורי למען הקמת ועדת חקירה ממלכתית (The Jerusalem Post | JPost.com, n.d.-b), החברה הישראלית ניגשת לבחירות כשהיא לכודה בין תביעה ללכידות ביטחונית (המכון למדיניות העם היהודי - אתר המכון למדיניות העם היהודי, 2026) לבין מאבקים בלתי פתורים על חלוקת הנטל ושלטון החוק (Israel & Jewish News - JNS, 2026).